שאלות נפוצות

טיפול רפואי שסטה מהסטנדרט המקובל ואשר כתוצאה ממנו נגרם נזק מוגדר כרשלנות רפואית. אם מתברר בבית המשפט שהטיפול הרפואי לא תאם את הרמה המקצועית המקובלת בתקופה שהיתה רלבנטית במועד בו ניתן הטיפול, ניתן יהיה לקבוע כי היתה רשלנות רפואית. סטיה כזו יכולה להיות או באי ביצוע בדיקות שמקובל היה לבצע לשם איבחון מחלה מסוימת, איחור באיבחון מחלה או גידול, איבחון שגוי או אי איבחון, או טיפול שגוי או אי טיפול במקום בו ניתן היה לאבחן או לטפל, לידה שנוהלה בצורה כושלת והסתיימה בנזק ליולדת או לתינוק, גרימת סיבוך בטיפול שלו בוצע במיומנות הדרושה לא היה נגרם, מתן טיפול מבלי שהוסברו למטופל כל הסיכונים הכרוכים בו, סיכויי הצלחתו ותופעות הלוואי שלו.

כאשר הטיפול הרשלני גרם לנזק, יש מקום לשקול תביעה. נזק יכול להיות מוות, נכות (חדשה או שהוחמרה) או כאב וסבל.

כיום תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים ממועד גילוי הנזק. בקטינים (שנפגעו עד הגיעם לגיל 18) תקופת ההתיישנות הינה עד הגיעם לגיל 25 שנה. עם זאת, מומלץ לא לחכות ובמקרה של חשד לתביעה ברשלנות רפואית לפנות בהקדם לעורך דין שמתמחה בנושא זה על מנת לקבל הדרכה ויעוץ קרוב ככל הניתן למועד האירוע.

כאשר מתעורר ספק האם יש מקום להגיש תביעה ברשלנות רפואית רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. ראשית יש לאסוף את התיעוד הרפואי, ובהמשך יפנה עורך הדין את התיק ליעוץ רופא מומחה. במידה והמומחה סבור כי היתה רשלנות בטיפול, הוא יערוך חוות דעת רפואית שתצורף לכתב התביעה.

לעיתים יש צורך ביותר מחוות דעת רפואית אחת.

כן, מכוח חוק זכויות החולה חובה על המוסד הרפואי למסור למטופל העתק מתיקו הרפואי לפי בקשתו. המטופל יכול לדרוש את התיק בעצמו או באמצעות עורך דינו.

אי מתן הסבר למטופל לפני מתן הטיפול, או מתן הסבר לקוי, מהווה עוולה בפני עצמה המזכה בפיצוי, כך על פי חוק זכויות החולה ועל פי הפסיקה. עצם החתימה על טופס ההסכמה אינה תמיד מספיקה ויש לבחון האם ניתנה הסכמה מדעת לטיפול הרפואי, דהיינו, האם המטופל חתם על הטופס כשהוא מבין את מצבו ואת הטיפול, את האלטרנטיבות לטיפול, את הסיכונים ותופעות הלוואי בטיפול ואת סיכויי הצלחתו. הסבר מפורט במיוחד נדרש במקרה בו הטיפול קוסמטי או שנועד לשפר איכות חיים ולא להציל חיים.