מתמחה ביצוג נפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות קשות אחרות.

על הסכמה מדעת

מהי הסכמה מדעת, אילו שאלות כדאי לשאול את הרופא לפני קבלת טיפול רפואי ומתי, מדוע "לא הבישן למד" ומדוע אסור לפחד להיות נודניק...

 

 

אשה מעוניינת לעבור ניתוח למתיחת פנים. הפלסטיקאי אליו היא פונה מציג בפניה אלבום ובו תוצאות נפלאות של הניתוחים שביצע, ולא אומר לה מילה וחצי מילה על האפשרות שהניתוח לא יצליח. לאחר הניתוח מתברר כי פניה התעוותו. אותו רופא הפר למעשה את חובתו בנושא ההסכמה מדעת.

אדם סבל מפריצת דיסק, עבר ניתוח גב, ולאחריו נותר משותק. לפני הניתוח לא הסבירו לו כי קיים סיכון לשיתוק בעקבות הניתוח. רופאיו הפרו את חובתם בנושא ההסכמה מדעת.

הסכמה מדעת - הזכות לקבל מהמטפל מידע לפני הטיפול הרפואי, וחובת המטפל למסור אותו. ההסכמה צריכה שתהיה לאחר שהמטופל הבין את ההסבר.

כדאי לא לחכות שהרופא יסביר אלא לשאול – ממה אני סובל? מה מטרת הניתוח או הטיפול שאני עומד לקבל?מה הסיכוי להצלחה? מה הנזקים והסיבוכים האפשריים? האם יש תופעות לוואי? האם יש אלטרנטיבות לטיפול? האם זה טיפול חדשני? מה נסיונו של המנתח?
כדי לא להתבלבל מעודף מידע כדאי לשאול את הרופא מהי המלצתו ומדוע.

ההסבר צריך להיות גם בעל פה ולפעמים (לפני ניתוח, הקרנות, כימוטרפיה) בכתב – זהו טופס ההסכמה לטיפול שכולנו מכירים. יש להיזהר לא לחתום על הטופס מבלי לקרוא אותו או מבלי שמבינים מה כתוב בו. רצוי לבקש את הטופס לעיון מספיק זמן לפני הניתוח, ולא כבר כשמטושטשים מההרדמה או כששוכבים על שולחן הניתוחים. אם לא מבינים משהו שכתוב בטופס – לא להסס לשאול את הרופא.

הסכמה מדעת רלבנטית רק במקרים שבהם החולה כשיר מבחינה שכלית, רגשית וגופנית להבין את ההסבר.

במקרה של ניתוח חירום, כאשר החולה לא בהכרה, חותמים 3 רופאים על טופס ההסכמה במקום החולה.

אם לאחר קבלת כל ההסבר מרגישים מבולבלים וחסרי אונים, כדאי לפנות לייעוץ נוסף (חוות דעת שניה).

זכרו – לא להסכים לקבל טיפול, ובטח שלא טיפול שנועד לשפר את איכות החיים (כמו ניתוח פלסטי, או ניתוח לייזר לתיקון קוצר ראיה) מבלי שהבנתם בדיוק במה מדובר. ולא להסס לשאול.