מתמחה ביצוג נפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות קשות אחרות.

הערות שלי למאמר שפורסם בכתב העת רפואה ומשפט

הערות למאמר: "פרסום מידע בדבר הזכות להתלונן- שלב נוסף בקידום העצמת מטופלים"

המאמר פורסם בכתב העת רפואה ומשפט, גיליון 39,יוני 2009

 

הערות למאמר: "פרסום מידע בדבר הזכות להתלונן- שלב נוסף בקידום העצמת מטופלים"

בחברה הישראלית הולכת וגוברת עם השנים המודעות לזכות הפרט לאוטונומיה על גופו.
המדובר בזכותו של האדם לקבל החלטה מושכלת מה ייעשה בגופו, במובן זה שעליו לקבל, יחד עם המטפל ותוך הבנת מלוא המשמעויות הכרוכות בכך, את ההחלטה איזה טיפול יינתן לו. הזכות לאוטונומיה נגזרת מן הזכות לחירות, הגנה על הגוף ושמירה על כבוד האדם. הזכות עוגנה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, בחוק הגנת הפרטיות וכן בחוק זכויות החולה, והיא נדונה חדשות לפרקים בבתי המשפט הדנים בתביעות הנגזרות ממנה, ובמיוחד בתביעות שהוגשו בעילה של רשלנות רפואית.

ההכרה בזכותו של אדם לאוטונומיה היא מרכיב בסיסי בשיטת המשפט שלנו.
כיום, בתי המשפט מכירים בהפרת הזכות לאוטונומיה כעילת תביעה עצמאית המקנה לנפגע זכותלפיצוי מהמטפל שהפר את החובה, אףללא צורך להוכיח קשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק. כלומר,אם בעבר היה צריך נפגע להוכיח כילו היה מקבל את מלוא ההסבר לא היה מסכים לקבל את הטיפול, ובכך היה נמנע הנזק שנגרם כתוצאה ממנו, כיום הוא זכאי לפיצוי נפרד על עצם הפרת הזכות לאוטונומיה. דהיינו, הוא זכאי לפיצויגם אם יתברר כי לא היה בקבלת מלוא ההסבר כדי לשנות את החלטתו לקבל את הטיפול בגינו נגרם הנזק.

חוק זכויות החולה ובתי המשפט משתמשים במונח "הסכמה מדעת". נקודת המפתח הינה – ידע. המטופל זכאי לקבל את מלוא המידע על מצבו ועל הטיפול. רק לאחר שיקבל ויבין את המידע,יוכל המטופל לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול.

בד בבד עם הגישה ההולכת וגוברת של העצמת הזכות לאוטונומיה, נחלשו יחסי הרופא-חולה הפטרנליסטים שהיו מקובלים בתקופה מוקדמת יותר, ומערכת היחסים "רופא-חולה" הפכה למערכת יחסים שבין נותן שירותים ללקוח. אם בעבר היו דבריו של הרופא לחולה נשמעים ומתקבלים כ"תורה מסיני", הרי שכיום,בזכות המידע הזמין יותר, התפתחות מדע הרפואה, האפשרות לקבל חוות דעת שניה ביתר קלות, התמחותם של הרופאים בנושאים ספציפים וריבוי מומחים בתחומי הרפואה השונים, בדרך כלל יכול המטופל ביתר קלות וזמינות להרהר ולערער על דברי הרופא, לשוב ולשקול אותם, לדרוש את מתן ההסברים, לשוב ולהתייעץ עם רופאים נוספים, ולקבל החלטה מושכלת יותר לגבי מצבו.

היחלשות מעמד הרפואה בציבור באה לידי ביטוי בין היתר גם בתקשורת, בריבוי הגשת תביעות ברשלנות רפואית, ובמקרים הקיצוניים גם בביטויי אלימות כנגד רופאים.

התיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לפיו על קופת החולים לפרסם מידע בנוגע לנציב קבילות הציבור והאחראי לבירור תלונות חברי הקופה, הינו נדבך נוסף בהעצמת זכותו של המטופל לאוטונומיה. מידע הוא כוח, וזמינותו של המידע מאפשרת לעשות בו שימוש יעיל יותר. צפוי כי פרסום המידע על פי החוק יהפוך את האפשרות להתלונן לזמינה יותר, ויגדיל את שיעור התלונות מצד מטופלים. עם זאת צפוי גם, כפי שכותבים עורכי המאמר, כי הוראת החוק תביא להגברת הקונפליקט הקיים ממילא, וההולך וגובר בחברה הישראלית, ביחסי רופא-מטופל. רופאים, ככל האדם, אינם מקבלים תלונות וביקורת בברכה. ריבוי התלונות, ללא היערכות מתאימה, עלוללהביא לפגיעה במוטיבציה של הצוות הרפואי, ולריבוי בדיקות מיותרות ורפואה הגנתית.

אלא שכתוצאה מהקונפליקטים שבין החולה לרופא נשכח לעיתים העיקרון החשוב מכל – האינטרס של המערכת הרפואית והמטופל הוא אינטרס אחד ומשותף; לתת למטופל את הטיפול האופטימלי.

על המערכת הרפואית, על אף הקושי הצפוי בעקבות הוראת החוק, לשים כנר לרגליה, וכך אף להדריך את הצוותים הרפואיים, כי בריאותו של המטופל קודמת לכל, וכי מעבר לתחושת הביקורת ולעיתים אף עלבון הצפויה כתוצאה מריבוי התלונות, הרי שניתן ורצוי להפיק מהן את הלקחים הרצויים, וללמוד כיצד ניתן לשפר את איכות הטיפול והשירות, מה שיוביל בסופו של דבר גם להפחתת מספר התלונות.

ישנה חשיבות עליונה לאופן התמודדות המערכת הרפואית עם התלונות, והיא תקבע בסופו של דבר את "הצלחתו" של התיקון לחוק. אם ההתמודדות תהיה עניינית, ויופקו לקחים, יהיה בתיקון החוק כדי להביא גם לשיפור באיכות השירות והטיפול הרפואי.לפיכך להבנתי, חשוב לא רק תדרוך הצוותים הרפואיים לקבלה חיובית של הביקורת, אלא גם, ואולי בעיקר, היערכות של המערכת הרפואית האמורה לבדוק את התלונות ולהפיק מהן את הלקחים, שעשויים להיות מערכתיים וחשובים.
________________________________________________________________
עורכת דין ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי